בין מדבר למדבר

"דרכו של אמיר אשל בשירה יוצאת דופן. כפרח משוררים, בן טיפוחיו של טוביה ריבּנר, פרסם בשנת 1990 שירים אחדים, מבטיחים, בכתב העת 'אגרא' בעריכת נתן זך, ומאז לא פרסם משירתו. במרוצת העשורים שבאו אחר כך השקיע אשל את עיקר מרצו באקדמיה (היום הוא פרופסור לספרות גרמנית והשוואתית באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה), ועם זה הִתמיד לכתוב שירה, שִכלל את מבעו והתפתח כיוצר. 

בשנת 2018 יצאה שירתו מ'תקופת חביון' ממושכת זו, והיא בשלה ושלמה, כמין פרח מרהיב שהופיע בִּן לילה, שבפרפרזה על שירו של עמיחי, התאמן כל הקיץ לפרוח בתוך האדמה הסבלנית וצבר כוח. ספר שיריו של אשל 'רישומים', שראה אז אור במהדורה דו-לשונית עברית-גרמנית, הוא דו-שיח יוצא דופן באיכותו וברגישותו עם יצירותיו של הצייר הגרמני הנודע גרהרד ריכטר, שהעמיד בספר מבחר מרישומיו. 

הספר 'בין מדבר למדבר' מרחיב את היריעה שנפרשה ב'רישומים', ומעמיד גוף שירה מרשים ואיכותי, המציב את אשל בשורה אחת עם משוררי דורו, ילידי שנות השישים, אם כי מעֶמדה ייחודית: עמדתו של בן השפה והתרבות העברית הכותב עליה ממרחק. מהיבט זה, תקופת החביון הממושכת מקבילה למרחק הגאוגרפי שממנו נכתבו השירים: שניהם הסם הנגדי הנחוץ ליצירה, כדברי ג'יימס ג'ויס. כמו רוב שירתו של אשל, הספר הנוכחי בנוי מחזורים-מחזורים, שמשַווים עושר פרספקטיבות לחוויות ולתחושות המעוצבות בו בתנועה מתמדת בין תרבויות ועולמות שונים כל כך ועם זאת קרובים, באהבה – ובפצעי אוהב"    גדעון טיקוצקי