סוליקה הצדקת הרוגת המלכות

ספרה של ז'ולייט חסין על סוליקה (סול) הצדקת, הרוגת המלכות בת העיר טנג'יר במרוקו, שהוצאה להורג בפקודת המלך בעיר פאס בשנת 1834, הוא ספרה האחרון. בספר שני חלקים, העומדים כל אחד בפני עצמו, ועם זאת הם משלימים זה את זה. חלק א' עוסק בפרשנות ספרותית, ומציע מהדורה של הטקסטים העוסקים בסיפור הוצאתה להורג של סוליקה. הוא ערוך בשלוש חטיבות; בשתי הראשונות שבעה פרקים, ובחטיבה השלישית שבעה פיוטים בעברית ושישה טקסטים בערבית יהודית, המספרים את סיפור גבורתה של סוליקה. חלק ב' מוקדש לעיון היסטורי בסיפור ובטקסטים שנוצרו, ופנומנולוגיה שלו, והוא ערוך בשתי חטיבות המוגשות באחד-עשר פרקים. בין השאר כלולים כאן עיון במסמכים דיפלומטיים שנתחברו על סוליקה, ודיון בייחודו של הסיפור על מות קדושים של נערה יהודייה. החיבור נחתם בעיון בטקסטים על פי משנת המגדר.

ז'ולייט חסין הייתה פרופסור לספרות כללית באוניברסיטת בר-אילן ומילאה בה תפקידים מרכזיים במשך שנים רבות. היא נודעה בעולם כחוקרת חשובה של פרוסט ופרסמה על עבודותיו ספרים ומאמרים רבים, בהם הספר "אמנות ויהדות ביצירתו של פרוסט" (1994). כן כתבה מחקרים על הספרות העברית. יותר מכול ידוע ספרה החשוב "שירה ומיתוס ביצירתה של דליה רביקוביץ" (עקד, 1989). בשנותיה האחרונות הקדישה מקום מיוחד לסיפור מות הקדושים של סוליקה הצדקת. היא הוציאה אותו מתחום האגדות והעבירה אותו אל שדה המחקר. לשם כך ריכזה את כל מה שנכתב על סוליקה וחקרה אותו חקירה מקפת ומרובת פנים. בשארית כוחותיה, על ערש דווי, השלימה את כתיבת הספר הזה.