זאב ז'בוטינסקי: איגרות 1940, כרך טו

302 האיגרות שבכרך זה, משנת 1940, שופכות אור על קשריו המסועפים של ז'בוטינסקי עם דמויות פוליטיות מובילות באירופה, ארה"ב וא"י, על מאבקו הבלתי-מתפשר להקמת כוח צבאי יהודי שיילחם לצד בעלות הברית נגד גרמניה הנאצית, וחזון הקמתה של חזית יהודית מאוחדת למען הצלתו של העם היהודי בימי המלחמה העולמית. כך למשל הוא כותב בשמו ובשם הקולונל פטרסון לווינסטון צ'רצ'יל בחודש יוני 1940 מניו-יורק: "דעת הקהל האמריקנית פשוטו כמשמעו נפעמת מתכנית הצבא היהודי. אנו מפצירים בך להכריע בעניין ולאשרו סופית!".

כרך זה דן בעיקר בתקופת מסעו של ז'בוטינסקי לארה"ב ולארגנטינה, משעה שז'בוטינסקי הגיע למסקנה כי מדיניותה האנטי-ציונית של ממשלת בריטניה מחייבת העברת מרכז הפעילות של הצ"ח לארצות הברית. 

בכרך שלפנינו מתכתב ז'בוטינסקי בעניין זה עם רבים ממכריו ואישי ציבור. גם כאן הוא מראה את האופק הרחב של חזונו, את תפיסת המציאות והעתיד שלו, ואת יכולתו להניע אנשים וארגונים לפעול למען הגשמת חזונו הציוני.