הנוסח הביטחוני ותרבות המלחמה העברית

'הנוסח הביטחוני' הוא תיאור של תרבות המלחמה העברית, מערכת רב-ממדית שמעצבת את החיים במלחמה מתמדת כגזרת גורל, ואת כוח המגן העברי – כתגובה טבעית לתוקפנות. זה ספר על הספרות הישראלית ועל האופן שבו השתתפה ביצירת השפה והרגש המצדיקים את השימוש בכוח משמאל ומימין. מתוך הידרשות לתפיסה המוכרת של "יורים ובוכים", הספר מרחיק לכת יותר מכפי שנעשה עד כה בחשיפת הסימביוזה של מוקדי הכוח הצבאיים והתרבותיים ובבדיקת התפקידים המורכבים שמילאה הספרות בגיוס הישראליות להוויית המלחמה.

'הנוסח הביטחוני' מציע קריאה חדשה בהיסטוריה האלימה של ישראל. כנגד התפיסה הנאיבית של התרבות כייצוג של המלחמה, עוקב ספר זה אחר האופנים שבהם התרבות והמלחמה מעצבות זו את זו. מפרספקטיבה חדשה זו מתאפשר לקוראים לבחון מחדש את הרגעים המכריעים בהיווצרותו של הכוח היהודי. בפרקיו השונים עוקב הספר אחר הקמתה של המיליציה ויצירת התודעה הרגשית המוליכה את היישוב מן השירות בצבא הבריטי, דרך הירידה למחתרת, ועד בנייתו של צבא סדיר ריבוני שיוצא למלחמה יזומה. הספר קורא מחדש את מלחמת תש"ח, בין השאר באמצעות שירתו של נתן אלתרמן, כחיבור בין שלוש מלחמות שונות באופיין. האחרונה שבהן היא מלחמת הגבול המוליכה מ-1949 למלחמת סיני ב-1956, זו המלחמה שקבעה את עתידה של ישראל כמדינה במלחמה מתמדת.

'הנוסח הביטחוני' מתאר את המנגנון האחראי לעיצוב ההיסטוריה המוכרת לנו; מדינה שנעה ממלחמה למלחמה בחוסר אונים ובחוסר רצון, שפעולתה העיקרית היא "מלחמה על הבית". המפגש בין הספרות ונגזרותיה להיסטוריה הצבאית ומונחיה – מפלוגות השדה ועד מלחמת יום הכיפורים – פורץ את המחשבה המקובעת על המציאות הביטחונית ואת הדיון הציבורי בשימוש בכוח.

פרופסור אורי ש. כהן מלמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב. מספריו: "הישרדות" (רסלניג, 2007), "לקרוא את אורלי קסטל-בלום" (אחוזת בית, 2011).