וולדן - חיים ביער; מרי אזרחי

הנרי דויד תורו התבודד במשך שנתיים ביער שעל חופו של אגם וולדן. היה זה ניסיון של אדם לחיות מעמל כפיו בלבד. לפי הפרק הראשון "חיים של צמצום" ולפי מבואו של שמעון הלקין, שתי מגמות עמדו לפניו בכתיבת הספר: למסור דו"ח עובדתי על פרקי חייו היומיומיים במשך תקופת זמן זו ודו"ח עובדתי על הישגיו השכליים באותו פרק זמן.

מרי אזרחי: תרגם חנוך קלעי. בפתח מסתו מצטט תורו את הסיסמה "הטובה בממשלות היא הממעטת למשול". במסה הוא מציין שההתקדמות ממונרכיה אבסולוטית אל מונרכיה מוגבלת וממנה אל הדמוקאטיה היא התקדמות לקראת יחס של כבוד אמיתי אל היחיד. אך הוא שואל האם דמוקרטיה כמו זו שאנו מכירים היא תקנתו האחרונה האפשרית של הממשל.

תרגם והוסיף הערות ראובן אבינעם; הקדים מבוא שמעון הלקין; הוסיפה ציורים לואיז שץ.

שני החלקים - "וולדן - חיים ביער" ו"מרי אזרחי" הפכו לאבן-יסוד בהגות המערבית, בהתבוננות העצמית של האדם, ובתפיסת יחסי האזרח וממשלתו.