שירים נבחרים

בחר וערך: דן מירון בכרך זה כונסו מבחר שיריה של המשוררת בת שבע שריף, והוא נועד להשיב את יצירתה למחזור הקריאה וההתעניינות של שוחרי השירה העברית. קובץ הבכורה של בת שבע שריף ("שירים") יצא לאור ב-1961 בהוצאה פרטית. מסוף שנות השישים עד תחילת שנות השמונים יצאו לאור חמישה קובצי שירים שלה, שהתייחדו בסגנון אישי ובעוצמה לירית מובהקת: "לא כל הנחלים", 1968 (בהוצאה פרטית), "ביצוע שיר אהבה", 1972, "מילות כיבושין", 1974, "אדם ביקר", 1978, ו"אקח מועד", 1981 (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת, לאחר נתק ממושך בין המשוררת ובין הממסד הספרותי וקהל הקוראים, הופיעו שישה קובצי שירה שלה: "אנשים ישנים", 2002; "אדם הוא הנפש", 2003, "מדבר אוחים", 2004, "בין זמן הכינרת לזמן ירושלים", 2006, "נכתב השנה", 2008, ו"שיחות", 2009. הקבצים האלה, אף שנכללו בהם שירים מצוינים, שבהם הגיע קולה הלירי של המשוררת למלוא ז?כ?ו?תו?, כמעט לא נודעו בקהל הרחב של קוראי השירה העברית. בת שבע שריף פילסה לעצמה נתיב עצמאי קשה שהרחיק אותה משירת הזמן: ריגוש אישי חריף ואותנטי, ההכרה בצורך לפרוץ את תחומי העולם האישי ולצאת מהם אל "העולם" או אל "המציאות", ודו-שיח סמנטי ומוזיקלי ער עם המקורות ולשונותיהם. המשוררת ניהלה דו-שיח חיוני עם עצמה, עם אהוביה, ע?ם עם ישראל, עם המסורת הלאומית הדתית ועם אלוהיה; ודו-שיח זה הוא המקיים את שיריה קיום רוחני ואסתטי גם מחוץ לשעתם ולזמנם. מותר לקוות שעכשיו שדפוסים רבים משמשים בשירה הישראלית, ולא עוד דפוס מחייב אחד, תזכה שירתה של בת שבע שריף לקשב משוחרר, ועם זה דרוך, למתח הפנימי שבשירים ולפתרונות ההרמוניים המקוריים הניתנים לו.