הצבא הסיני ממאו עד ימינו

בסין בת-ימינו "נועד 'צבא השחרור העממי' למלא תפקיד מרכזי. הדבר נובע מכך שכוחות הצבא עשויים להכריע את תוצאותיו של מאבק כוחות בדרג העליון, למגר גורמים מרדניים מקומיים, לדכא מרידה המונית או אף לבצע הפיכה." דברים אלה כתב פרופ' אלי יופה מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשלהי המאה העשרים, ובכך האיר זווית בלתי מוכרת, אך מהותית, בתהליך הפיכתה של סין למעצמה עולמית. שלא כהנחה הרווחת, הצבא הסיני מעולם לא היה מאוחד בעמדותיו, וחילוקי דעות שררו תדיר בינו להנהגה הפוליטית. חילוקי דעות אלה ואופן גישורם, מעורבות הצבא בפעילויות אזרחיות, תפקידו בהשלטת סדר, ועמדותיו ביחסי החוץ השפיעו רבות – וימשיכו להשפיע – על עתיד סין. פרופ' יופה היה הראשון שעמד על כך, וכבר בשנות ה-60 של המאה העשרים חשף את מאבקי הצבא והשלטון שהוליכו ל'מהפכת התרבות'. במחקריו פורצי הדרך, אשר התוו את המחקר העולמי בתחום, הוסיף ללוות את הצבא הסיני עד ראשית המאה העשרים ואחת, ומתוך בחינת ההתפתחויות בצבא בהקשר פוליטי וכלכלי רחב, הציע הסברים מקוריים מעמיקים למתרחש בסין. הספר כולל את מרבית מאמריו החשובים ומספק לראשונה לקורא הישראלי מבט רחב על הצבא הסיני ותפקידיו במערכת השלטון. מבט זה חיוני לכל המתעניין באופן התנהלותה של סין, בעתיד התפתחותה, במקומה העתידי בסדר העולמי, וביחסי צבא-שלטון באשר הם.