עדות בל תשכח

עריכה: דן שביט שנות נערותה של דינה פריד-בודנשטיין בגטו וילנה ואחר כך במחנות הריכוז בלאטוויה ופולין, טבועות עמוק בזכרונה. היא מספרת ומשחזרת אותן כעדת ראייה בלתי אמצעית, אשר אינה יכולה לשכוח את הימים ההם גם כעבור שנים רבות. האימה, הזוועה, ההשפלה, הטראומות ותחושת אין האונים שהיו מנת חלקה, כמו גם מנת חלקם של בני משפחתה ושל שאר יושבי העיר והגטו בו גדלה, הולכים ונרקמים לסיפור עדות מטלטל ומעיק, המשרטט מצד אחד את התנהלותה הדורסנית של מכונת המלחמה הנאצית ומנגד את הוויתה ומאבקה של נערה חסרת ישע, הנאחזת בציפורניה בכל מה שניתן היה להיאחז בו כדי לשרוד את התקופה האפלה ההיא. היא מצליחה בכך בכוח התושייה, תעצומות הנפש ויצר החיים שלא הרפו ממנה גם בשעות האפלות והנואשות ביותר, עד שהיא עולה לארץ ישראל בתום המלחמה, בונה כאן בית ומקימה משפחה.