אהרן ידלין - לזכרו

מוסד ביאליק, ההנהלה וצוות העובדים, אבלים על לכתו של יו"ר מוסד ביאליק במשך עשרות שנים

אהרן ידלין, מהעולים ל-11 הנקודות בנגב במוצאי כיפור 1946, הגיע עם קבוצה מהצופים לקיבוץ בארי שהוקם באותו לילה. בשל חילוקי דעות פוליטיים עבר לקיבוץ חצרים, שבו חי עשרות שנים.

ידלין נבחר לכנסת הרביעית מטעם מפא"י וחזר אל בית הנבחרים לקראת סופה של הכנסת החמישית. באותה העת מונה לסגן שר החינוך. בממשלת רבין הראשונה מונה לשר החינוך.

מאז סיים את פעילותו בזירה הפוליטית הארצית המשיך ידלין לכהן בתפקידים ציבוריים רבים ובהם – מזכ"ל התק"ם, יו"ר יד טבנקין, תפקיד אותו סיים לאחרונה, ויו"ר מוסד ביאליק, תפקיד שבו כיהן עד יום מותו.

ב-2005 זכה בפרס בן-גוריון, הניתן לתורמים לפיתוח הנגב וב-2010 בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

בנימוקי ועדת פרס ישראל נכתב, בין היתר: "אהרן ידלין הוא דמות מופת של מי שהקדיש את כל חייו לעשייה חברתית ולהתנדבות במפעלים חברתיים וציבוריים רבים. במעשיו הוא שימש דוגמה ומופת אישי בדרכו, בנועם הליכותיו, ביושרו האישי, בצניעותו הרבה ובאהבת האדם שבו" במעשיו ובאישיותו שימש אהרן ידלין דוגמה ומקור השראה וחיקוי לרבים מבני דורו שאותם הדריך, חינך והוביל בדרכו הייחודית לאורך שנים. אהרן ידלין מסמל את הטוב ואת היפה בארץ", כתבו עוד חברי הוועדה.

כיו"ר מוסד ביאליק, הנהיג ידלין את המוסד ואת הוועד המנהל ודאג ליציבות הכלכלית בצד פיתוח החזון והמשך הפרסומים המונומנטליים של מוסד ביאליק, כגון כתבי המשורר אורי צבי גרינברג, "האנציקלופדיה של הרעיונות", תרגומי מופת וספרות מחקר ועיון ענפה. ידלין האיר פנים לכל אדם, התנהל במתינות ובנחישות, והמשיך כל חייו להאמין ברעיון הקיבוצי, בחינוך כמרכיב אסטרטגי חיוני לקיומה של מדינת ישראל, ובמעורבות הציבורית בארגונים ובמוסדות חינוך ומחקר רבים. 

יהי זכרו ברוך.