אגאממנון / אוידיפוס

הטרגדיה 'אגאממנון' מאת סֵנֵקא עוסקת במיתוס הטרגי של אגאממנון מלך ארגוֹס-מיקֵניי, שהקריב את בתו למען כיבוש טרויה המעטירה, ובשובו מנצח לביתו נרצח בידי אשתו ומאהבהּ. הטרגדיה אומנם קרויה על שמו של אגאממנון, אבל לא הוא הדמות הראשית בה. דומיננטיות ממנו דמויות הנשים קליטמנֶסטרה, קאסאנדרה ואֵלֶקטרה. ואף על פי כן אגאממנון מצוי במוקד ההתייחסות של כל הדמויות האחרות: אלה בוחנות מנקודת מבטן שלהן סוגיות מורכבות, כגון רצח בעל, אב ומלך, וסוגיות של קשרי משפחה, עריצות רודנית, מגדר, מוות, נפילת רמי מעלה, נקמת דם ונקמה בין עמים שמוליכה לנפילת אימפריות, שהיא חלק בלתי נפרד מן המחזוריות ההיסטורית.

הטרגדיה 'אוידיפוס' מאת סֵנֵקא היא הטרגדיה הרומית היחידה ששרדה על דבר המיתוס החשוב והמשפיע ביותר בהיסטוריה האינטלקטואלית של המערב. כמו 'אוידיפוס המלך' מאת סופוקלס, הטרגדיה של סנקא עניינה בגורל, באתיקה של מגבלות השלטון האוטוקרטי ובתבונה, זו התבונה שאוידיפוס מוכיח במסעו לגילוי האמת, והיא מתיישבת עם יכולתו הבלעדית לפתור את חידת הספינקס. סנקא נבדל מסופוקלס בייחוד בחשיפת לבטיהן הפנימיים של הדמויות ורגשי האשם והפחד המניעים אותן.

התרגום של שתי הטרגדיות ניתן כאן במשקליהן המקוריים. 

רחל בירנבאום, המתרגמת, היא פרופסור אֵמֵריטה בחוג ללימודים קלסיים באוניברסיטת תל אביב. במוסד ביאליק ראו אור בתרגומה:  סנקא, 'נשי טרויה • תיאסטס', 'מדאה • פיידרה', 'הדלעתו של קלאודיוס האלוהי'; יובנאליס, 'הסטירות'; הוראטיוס, 'השירים [האודות]', 'הסטירות', 'האיגרות • אמנות הפיוט'; ו'שירי קאטולוס' (עם דוד וייסרט, פרופ' אֵמֵריטוס בחוג ללימודים קלסיים באוניברסיטת תל אביב).